כאשר מאבחנים אדם הלוקה בפיגור שכלי, ישנה חשיבות עליונה למתן תשומת לב מיוחדת לא רק למנת המשכל שלו, אלא גם ליכולת שלו להסתגל לחיים בחברה.
כאשר מדברים על הסתגלות הכוונה היא להסתגלות חברתית, תקשורתית, עצמאות תפקודית והסתגלות גופנית, המתבטאת ביכולת הניידות, ביכולת לבצע פעולות הדורשות מוטוריקה עדינה כמו למשל קשירת שרוכים ורכיסת כפתורים וביכולת לבצע פעולות הדורשות מוטוריקה גסה כמו למשל לרדת ולעלות במדרגות.
במאמר שלפניכם נפרט אודות הקשיים שמציבות הבעיות המוטוריות בפניהם של הלוקים בפיגור שכלי.
קשיי השתלבות בחברה
אין ספק שאדם הסובל ממוגבלות מוטורית כלשהי כמו לדוגמה אדם הישוב בכיסא גלגלים, נמצא באופן אוטומטי במצב של נחיתות מבחינה חברתית. כמובן שישנן דוגמאות רבות מספור לאנשים שהצליחו להגיע להישגים רבים חרף המוגבלות שלהם, אך כאשר למוגבלות המוטורית נלווית גם מוגבלות שכלית, הרי שמדובר על תמונה שונה לגמרי.
המוגבלות המוטורית מקשה מאוד על פיתוח של דימוי עצמי חיובי, מקשה על ההשתלבות בשוק העבודה וכמובן שגם מקשה על יצירה של קשרים חברתיים באופן כללי. כמו כן, יש לציין כי ככול שהמוגבלות המוטורית חמורה יותר, כך יהיה קשה יותר לאדם להשתלב בחברה ועל אחת כמה וכמה, כאשר הוא לוקה בפיגור שכלי.
קשיים רגשיים
בדרך כלל כשמתייחסים לבעיות מוטוריות, שמים את הדגש על בעיות הניידות או על בעיות שמביאות לפגיעה בהתנהלות היומיומית. כך לדוגמה לרוב דנים באופן שבו יכול הלוקה במוגבלות מוטורית לדאוג לעצמו לצרכים היומיומיים או באופן שבו ניתן לשלב את האדם המוגבל בשוק העבודה. עם זאת, חשוב מאוד להרחיב את היריעה גם בנוגע למישור הנפשי.
אדם הסובל מבעיות מוטוריות, נמצא בסיכון גבוה לפתח דימוי עצמי שלילי והערכה עצמית נמוכה. ברוב המקרים כאשר אנחנו חושבים על אדם הסובל מבעיות מוטוריות, אנחנו רואים לנגד עינינו אדם הישוב בכיסא גלגלים, אך בקרב הלוקים בפיגור שכלי ניתן לראות מגוון רחב של בעיות מוטוריות מגוונות שיכולות לגרום לקשיים נפשיים ולהביא לתסכול עצום, לא פחות מחוסר שליטה בגפיים, כפי שנפרט בהמשך מאמר זה.
מאילו מוגבלויות מוטוריות סובלים הלוקים בפיגור שכלי?
ראשית, יש להדגיש כי לא כול אדם הסובל מפיגור שכלי, בהכרח יסבול גם מתסמינים הקשורים למוטוריקה. בנוסף לכך, לא תמיד ישנו קשר בין רמת הפיגור לבין דרגת החומרה של הבעיה המוטורית. עם זאת, בהחלט ניתן לכתוב כי בקרב הלוקים בפיגור שכלי קיימת שכיחות גבוהה של בעיות מוטוריות שונות, כשבין היתר מדובר על הבעיות הבאות:
הליכה לא תקינה
מדובר בעיקר על הליכה מגושמת, הליכה במפתח רחב, הססנות בהליכה ועוד. כול פגם בהליכה גורר באופן אוטומטי תגובות שליליות מצד החברה ובעקבות זאת גורם לפגיעה בדימוי העצמי של הלוקה בשכלו.
תנועות לא רצוניות
תנועות לא רצוניות, טיקים בלתי נשלטים, עוויתות שרירים ואפילו פרכוסים מתרחשים בשכיחות גבוהה יותר בקרב אנשים הלוקים בפיגור שכלי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. התנועות הלא רצוניות מקשות מאוד על ההשתלבות בחברה ויתרה מכך, על ההשתלבות בשוק העבודה.
בעיות במוטוריקה העדינה
המוטוריקה העדינה של רבים בקרב אוכלוסיית הלוקים בפיגור שכלי אינה תקינה. המוטוריקה העדינה יכולה לבוא לידי ביטוי בחוסר יכולת להשחיל חוט בקוף המחט לצורך העניין, אך גם בחוסר יכולת לאכול בצורה נימוסית עם סכין ומזלג, חוסר יכולת לשרוך את שרוכי הנעליים ועוד. לרוע המזל, מאחר והמוטוריקה העדינה מתפתחת בשנות החיים הראשונות, הרי שהאדם שהמוטוריקה העדינה שלו פגועה, נתפס פעמים רבות כאדם ילדותי.