חוק טיפול בחולי נפש

מהו החוק החדש לטיפול בחולי נפש? כיצד הוא משפיע על החולים? על משפחותיהם? על הסביבה התומכת? מי הסמכות העליונה על פי החוק החדש? ומה החוק החדש שינה? ננסה לענות על כל השאלות ממש בשורות הבאות.

מהו החוק לטיפול בחולי נפש?

חוק הטיפול בחולי נפש התשנ"א 1991 הוא חוק חדש, שהחליף חוק קודם מ- 1955. החוק מגדיר חולה במחלת נפש ואת העילות המאפשרות טיפול ואשפוז בכפיה. החוק קובע את הזכויות של מי שמתמודד עם מחלה נפש, בקרה ופיקוח, זכויות של מטופלים באשפוז, זכות לקבל מידע, זכות לניהול נכסים באשפוז, וכולי.

החוק קובע את התנאים שצריכים להתקיים כדי לכפות בדיקה או אשפוז כפוי, וכן את הסמכויות של הועדה הפסיכיאטרית.

מה מסדיר החוק החדש?

החוק מבקש לאזן מחד בין ההגנה על הציבור מאדם שנחשד למסוכן לסביבה או לעצמו בשל מחלת נפש, ומאידך, בין ההגנה חולה הנפש עצמו. הוראות החוק מגינות על הזכות לחירות של חול הנפש ושונו בעיקר הקריטריונים לאשפוז כפוי.

החוק מגדיר מתי ניתן לכפות טיפול ואשפוז על חולה פסיכיאטרי, ויש הגנות רחבות יותר מפני ניצול לרעה של מי שמחליט על אשפוז כפוי, וזאת באמצעות פיקוח והגבלה על שיקול דעתו של הפסיכיאטר המחוזי.

חולה פסיכיאטרי יקבל מידע אודות זכויותיו, ויוכל לנהל את רכושו בזמן האשפוז, ללבוש את בגדיו, ולשמר קשרים עם גורמים בחוץ.
מכירים בזכותו לפרטיות, ובזכותו לסרב לטיפול רפואי מלבד טיפול בשעת חירום. החולה יכול לקבל מידע באשר למצבו הרפואי, ולהשתתף בתכנית הטיפול שלו. כמו כן יש לו זכות להופיע בפני ועדת ערעור על החלטות הפסיכיאטר המחוזי.

באילו נסיבות יכול הפסיכיאטר המחוזי להורות על אשפוז כפוי בדחיפות?

בהימצאות ראיות בפועל המעידות כי החולה מסכן פיזית את עצמו ואת האחר;
בהמצאות קשר סיבתי בין מחלת הנפש לבין המסוכנות של החולה;

כאשר האשפוז אינו "דחוף", או כאשר אדם אינו יכול לדאוג לצרכיו, וגורם סבל נפשי לאחר או פוגע ברכושו, הפסיכיאטר המחוזי רשאי לאשר אשפוז כפוי.

החוק מגביל את זמן האשפוז הכפוי ל- 7 ימים שניתנים להארכה. החוק מפרט את העילות לאשפוז כפוי, ונותן סמכות לבצע בדיקה פסיכיאטרית באופן כפוי, לטפל באופן כפוי במרפאה במקום אשפוז, או אחרי שחרור מאשפוז.

מה השתנה בשל החוק החדש בטיפול בחולי נפש?

החוק החדש שם יותר דגש על זכויותיו של חולה הנפש, וכן הוא מגביר את הפיקוח על הפסיכיאטר ומגביל את שיקול דעתו.
החוק החדש מגן על חולה מאשפוז שלא צורך, ומאפשר לפסיכיאטר להפעיל שיקול דעת בנוגע לכך.

מהי ההגדרה של המונח 'מחלת נפש'?

מחלת נפש מתייחסת להפרעה נפשית ומוזכרת בחוק הטיפול בחולי נפש, ובחוק העונשין. מחלת נפש היא סוג של קושי רגשי, מנטאלי, ופיזי גופני. מדובר בטווח רחב מאוד של הפרעות חד פעמיות ועד למצב קבוע. ההגדרה של הפרעות נפש היא אי התאמה של מחשבה, רגש, והתנהגות – לנורמה. בין הגורמים למחלת נפש הם גנטיקה, סטרס סביבתי, מגורים, השכלה, משבר, לחץ, אובדן, טראומה, וכולי.
מחלות נפש הן בין היתר חרדה פאניקה, מאניה, סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות אכילה, וכולי.

מה בין מחלת נפש לבין פיגור שכלי?

פיגור מוגדר בין היתר בחוק הסעד (טיפול במפגרים) תשכ"ט 1969. חולה נפש לעומת זאת מוגדר בחוק לטיפול חולי נפש . פיגור שכלי אינו הפרעה נפשית. בעוד שמחלת נפש נוגעת להפרעה נפשית, פיגור שכלי מתייחס לתפקוד המוגבל של אדם.

לפי החוק, מפגר הוא מי שחסר התפתחות בכושר שכלי, או שכושרו השכלי לקוי והוא מוגבל בהתנהגותו. פיגור שכלי הוא הפרעה התפתחותית המאובחנת מגיל צעיר. מדובר במוגבלות שכלית, מוגבלות במיומנות חברתית, ליקוי בהתפתחות, בעיות התנהגות, אינטלקט נמוך, איחור או קושי בלמידה, בתקשורת, בהתנהלות יום יומית, מגבלה באינטליגנציה וכולי.

ראו גם: הקשר לנפש – הפרעות פסיכיאטריות בקרב לוקים בפיגור שכלי

פגיעה בזכויות אדם? עתירה לבג"ץ בעניין אדם מפגר שאושפז במוסד לחולי נפש

לבג"ץ הוגשה עתירה נגד משרד הרווחה, האגף לטיפול במפגר, ואח' , במסגרתה מבקש העותר לשחררו מבית חולים לחולי נפש בטענה כי אשפוזו שם אינו חוקי. העותר טוען בעזרת אפוטרופסו שהוא סובל מפיגור ולא ממחלת נפש, ויש לשחררו ולמצוא לו מקום מתאים יותר.

העותר טוען כי לפי חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי הוא צריך להיות במוסד למפגרים תחת השגחה פסיכיאטרית, עם זאת במסגרת כתב אישום שהוגש נגדו בגין מעורבותו בפלילים, נקבע, כי חוק הטיפול בחולי נפש חל עליו, ועליו להתאשפז כחולה נפש לצורך איזון תרופתי. על אף שנקבע כי המחלקה לשרות המפגר במשרד הרווחה צריכה לדאוג לעותר למסגרת הולמת, טרם נמצא לו מקום מתאים, ועד אז יש כוונה לאשפזו בכפיה בבית חולים פסיכיאטרי.

במסגרת העתירה נטען שאשפוז כזה גורם לנזק ופגיעה עד כדי מעשה רשלנות, וזלזול בזכויות אדם בסיסיות.