מחלות זיהומיות בתינוקות וילדים

פיגור שכלי (לקות שכלית) היא הפרעה נוירו התפתחותית הבאה לידי ביטוי בתפקוד אינטלקטואלי נמוך. עצם הסיווג של ההפרעה כנוירו התפתחותית מאפשר לנו להבין כי מדובר בהפרעה שמקורה בשלבי החיים המוקדמים ביותר.

בדרך כלל המקור ללקות השכלית בהתפתחות התוך רחמית ואף מוקדם יותר, שכן לא אחת מתברר שהמקור ללקות השכלית במטען הגנטי שירש הצאצא מאחד ההורים או משניהם.

לצד גורמים ביולוגיים גנטיים, גורמים תרבותיים, גורמים חברתיים, שימוש באלכוהול או בסמים במהלך ההיריון וחבלות ראש בשלב מוקדם בחיים, חשוב להזכיר את אחד הגורמים הביולוגיים שאינם גנטיים, שבו נעסוק בהרחבה במאמר זה וכפי שכבר הסגירה אותנו הכותרת, הכוונה היא למחלות זיהומיות. אמנם בכותרת מוזכרות מחלות שפוגעות בתינוק או בילד אך חשוב לציין כי ישנן גם מחלות זיהומיות שיכולות להופיע בעובר, שיש בהן כדי להעלות את הסיכון לפיגור שכלי.

מחלות זיהומיות אלו ברוב המוחלט של המקרים מגיעות לעובר מהאם כשבין היתר מדובר בהרפס, טוקסופלזמוזיס, עגבת, איידס ועוד.

דלקת קרום המוח בתינוקות ובילדים

דלקת קרום המוח (דלקת העוצבה, באנגלית נקראת המחלה Meningitis) היא מחלה דלקתית שפוגעת בקרומים הרכים של המוח, הנגרמת בעקבות חדירה של זיהום פטרייתי, נגיפי או חיידקי. שיעור ההדבקה הגבוה ביותר הוא בגיל שישה עד שבעה חודשים כשסך הכול שישים אחוז מהחולים הם בני פחות משניים עשר חודשים וכ – 90% מהחולים הם בני פחות מ 5 שנים.

הגורמים המרכזיים לדלקת קרום המוח כיום הם החיידקים הבאים: פנאומוקוק, ניסריה מינינגיטיס וסטרפטוקוקוס. בהקשר זה יש לציין כי החיידקים הפנוימוקוקים גורמים מדי שנה למאות מקרים חדשים של דלקת קרום המוח בישראל לבדה. כ – 20% מהחולים הולכים לעולמם כתוצאה מהמחלה בעוד שרבים אחרים נותרים עם נכויות שונות המהוות עדות לנזקים המוחיים להם גרמו החיידקים כשבין היתר מדובר בפרכוסים, חירשות, שיתוק וכמובן פיגור שכלי.

חיסון למניעת דלקת קרום המוח

הדרך הטובה ביותר למנוע פיגור שכלי כתוצאה מזיהום הגורם לדלקת קרום המוח, היא על ידי התחסנות כנגד הגורמים שיש בהם כדי לגרום להדבקה. כך לדוגמה נכון לכתיבת שורות אלה, החיסון נגד החיידק שנקרא המופילוס אינפלואנזה b נמצא בשגרת החיסונים הישראלית (החל משנת 1994).

החיסון ניתן בארבע מנות (בגיל חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה ושנה אחת), בשתי מנות (אם התינוק מעל גיל שנה וטרם הספיק להתחסן, די בשתי מנות הניתנות בהפרש של חודשיים זו מזו) או במנה אחת (אם התינוק כבר מעל גיל חמישה עשר חודשים וטרם הספיק להתחסן).

לפני שהחיסון נכנס לשגרת החיסונים בישראל, מדי שנה סבלו כמאתיים חולים חדשים מדלקת קרום המוח על רקע זיהום זה ואילו כיום מספר החולים שנדבקים בחיידק וכתוצאה מכך סובלים מדלקת קרום המוח עומד על כ -10 בלבד בשנה.

כיצד ניתן להפחית את הסיכוי לפיגור שכלי לאחר ההידבקות?

לאחר ההידבקות יש לבצע בדיקות לאבחון המקור למחלה שכן הטיפול משתנה בהתאם לגורם שהוביל להתפתות הדלקת. אם לדוגמה מדובר בזיהום ממקור חיידקי, הטיפול יכלול בעיקר עירוי של אנטיביוטיקה ישירות לווריד. לעומת זאת אם המקור לזיהום הוא ויראלי (נגיפי), בדרך כלל הטיפול יהיה תומך בעיקרו, אלא אם כן מדובר בזיהום של נגיף ההרפס, הדורש התייחסות ספציפית.

יש לציין כי אם הזיהום נגרם כתוצאה מחדירה של חיידק הניסריה מנינגיטיס או חיידק ההמופילוס אינפלואנזה, הרי שיש להעניק טיפול מונע באופן מידי לכל אחד ואחד מהאנשים שבאו במגע עם החולה לפני שקיבל טיפול, במהלך הזמן שהיה בו חולה.

לקריאה נוספת

phc.org.il – מרכז מידע מחלות זיהומיות