פיגור שכלי מאופיין בקיומה של מגבלה נוירולוגית או אחרת, המביאה לכך כי יכולתו הקוגניטיבית של המוגבל נמוכה באופן ניכר מהנורמה. אף כי באופן קלאסי נהוג להתייחס לפיגור שכלי כאל יכולת קוגניטיבית נמוכה בלבד, הרי שישנם מטפלים המבקרים גישה זו וסבורים כי יש לתת משקל גם לממדים נוספים כגון רמת תפקוד חברתי ויכולת רגשית.
בעלי פיגור שכלי, ילדים ומבוגרים כאחד, זכאים מתוקף מוגבלותם לזכויות שונות לפי חוק הבריאות. מכיוון שבדומה לאוטיזם, רמת הפיגור נמצאת על רצף שבין לפיגור קל עד לפיגור קשה, מימוש הזכויות עשוי להיות שונה מאדם לאדם.
אבחון התפתחותי בקרב ילדים
ילדים ופעוטות זכאים לאבחון מקיף, מבחינה התפתחותית, שנעשה על ידי רופאים מומחים לרבות נוירולוגים או בעלי מומחיות בהתפתחות ילדים. קופות החולים מספקות את המענה אך במידה וזמן ההמתנה לאבחון מתארך, זכאים ההורים לפנות לאבחון פרטי ולקבל החזר כספי.
טיפולים מסוגים שונים
בכפוף לאבחון, עשויים הילדים המאובחנים כבעלי פיגור שכלי להימצא זכאים לקבלת טיפולים שונים היכולים להועיל. בהתאם לקריטריונים המקובלים ועל פי התפתחות הילד יהיה זכאי הילד לאחר האבחון למענה בפיקוח רפואי למשל בריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, ליווי של קלינאי תקשורת וכיוצא בזה. המענה ניתן בדרך כלל על ידי קופות החולים ובפיקוח משרד הבריאות.
חינוך מיוחד ומסגרות נוספות
עבור ילדים ובני נוער המאובחנים כבעלי פיגור שכלי נהוג פתרון של שילוב בבתי ספר של החינוך המיוחד. אמנם ישנם ילדים שעקב מצבם ויכולת התפקוד היחסית גבוהה יכולים להשתלב גם בחינוך הרגיל בכיתה משולבת או אף בכיתה רגילה, אבל בחינוך המיוחד ישנה אפשרות להעניק מענה מיטבי לאלה שתפקודם נמוך יותר.
תלמידים המשולבים בחינוך המיוחד יכולים להשתלב במסגרת נוספת, שפועלות תחת פיקוח הרשויות המקומיות. המסגרות הללו מספקות לילדים תעסוקה והשגחה מעבר לשעות הלימודים המקובלות ובהתאם לצרכיהם, בדרך כלל בתוך מתחם בית הספר הרגיל. על מנת להשתלב במסגרת שכזאת יש לפנות למחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבתחומה מתגורר הילד.
אבחון מבוגרים
על מנת לממש את מירב הזכויות עבור מבוגרים בעלי פיגור שכלי, קיימת וועדה מטעם משרד הרווחה שמתכבסת לצורך אבחון והתוויית פתרונות טיפוליים ואחרים. לוועדה מגיעים באמצעות עובד סוציאלי מטעם הרשות המקומית. באמצעות אותו עובד סוציאלי מרכזים את החומר הרלוונטי, כגון תסקירים התפתחותיים, דוחות רפואיים קודמים וכיוצא בזה.
כאשר תתכנס וועדת האבחון, הרי שיהיו בה חברים אנשי מקצוע רלוונטיים כגון רופא פסיכיאטר, עובד סוציאלי, אנשי סעד, אנשי חינוך וכדומה. בפני הוועדה יתייצבו לא רק האדם הסובל מפיגור שכלי אלא גם הוריו או האפוטרופוסים שלו וכן עובד סוציאלי או כל גורם מקצועי אחר. הוועדה תקבע את רמת התפקוד, היכולת השכלית וכן תציע פתרונות מתאימים מבחינת מגורים, תעסוקה ורווחה, טיפול.
קצבאות ותעסוקה
מבוגרים שאובחנו כבעלי פיגור שכלי עשויים להיות זכאים לתגמולים שונים מביטוח לאומי. התגמולים הללו עשויים לכלול קצבת נכות כללית, קצבאות לשירותים מיוחדים, קצבת אבטחת הכנסה. קצבאות ניתנות בכפוף ליכולת התפקוד וכושר ההשתכרות. במקביל, יש בנמצא גם מסגרות ייעודיות המספקות תעסוקה בסביבה מפוקחת לאנשים שאובחנו כבעלי פיגור שכלי.
משרד הרווחה הוא הגורם שאחראי על מסגרות שחלקן קהילתיות. יש מסגרות המתאימות לבעלי פיגור נמוך (יכולת תפקוד יחסית גבוהה) בעוד שיש גם מסגרות שנועדו לבעלי תפקוד יותר נמוכה. במרכזי יום טיפוליים ישתלבו בעלי פיגור קשה בעוד שאחרים יוכלו למצוא את מקומם במפעלים שיקומיים. ישנם מיזמים שנועדו לבעלי תפקוד גבוה, שנועדו לאפשר שילוב גם במסגרות רגילות ובמקומות עבודה שמקדמים שילוב של בעלי מוגבלויות.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
זכויות ביטוח סיעודי לילדים עם פיגור שכלי: מתי יהיה זכאי הילד? וכיצד מגישים תביעה?
חדש! חוק טיפול בחולי נפש – מה אומר החוק החדש? ואילו השלכות יהיו לו?