פיגור סביבתי הוא מונח שבא לתאר מצב שבו נוצר עיכוב בהתפתחות התקינה של האדם לא כתוצאה מפגיעה פיזית או גנטית, אלא כתוצאה מכך שהאדם גדל בסביבה דלה מאוד בגירויים או בסביבה שלא הייתה נגישה ללקות הספציפית ממנה סבל האדם.
דוגמאות למצבים בהם עלול להתרחש פיגור סביבתי
להלן כמה דוגמאות למצבים שבהם קיימת באופן תיאורטי האפשרות שהאדם יסבול מעיכוב התפתחותי או פיגור סביבתי כתוצאה מתנאי הסביבה:
- במידה ואדם גדל בסביבה מבודדת מאוד שבה חיים בני אדם בעלי אוצר מילים דל במיוחד, ייתכן שיגדל להיות בעל אוצר מילים דל במיוחד.
- אדם הסובל מהפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות יכול לסבול מעיכוב התפתחותי במידה ולא יזכה לתנאים המתאימים עבורו ללמידה. במצבים כאלו ילד עם יכולות גבוהות בתחום האינטלקטואלי יכול להיות מוגדר כתלמיד גרוע מאוד כיוון שלא יוכל להתרכז בכיתה בת ארבעים תלמידים ולנצל את היכולות שלו.
- ילדים שגדלו במרתף או ביער על ידי חיות בר לרוב סובלים מסוג נדיר וספציפי במיוחד של פיגור סביבתי משום שלא זכו לקבל את הגירויים הסביבתיים הנחוצים להתפתחות התקינה שלהם.
- חשוב לציין כי הפיגור הסביבתי יכול לבוא לידי ביטוי גם במישור המוטורי ולא רק במישור השכלי. כך לדוגמה כיום ידוע כי ילדים הסובלים מרפיון שרירים או טונוס נמוך בשרירים יכולים להגיע להישגים גבוהים מאוד במידה ויעברו מגיל מוקדם מאוד אימוני כוח וטיפולי פיזיותרפיה. לעומת זאת ילד בעל לקות תנועתית שלא יזכה לטיפולים המתאימים ושיזכה להתעלמות מצרכיו, יכול להגיע לכדי החמרה במצבו ולהגיע אף לנכות מוחלטת.
- אדם הנרתע מטבעו מאינטראקציה אנושית ומאז ומעולם לא בא במגע עם זרים ולא עודד לעשות כן על ידי הוריו.
חשיבות האבחון המוקדם
על מנת למנוע מצבים של פיגור סביבתי חשוב מאוד לאתר תינוקות וילדים בסיכון בשלב כמה שיותר מוקדם וזאת על מנת שניתן יהיה להגיש להם טיפול כמה שיותר מוקדם. חשוב להבין כי ההתפתחות התקינה של המוח תלויה בגירויים סביבתיים. הדבר דומה לתהליך המתרחש בילדים הסובלים מעין עצלה. עין עצלה הוא מצב רפואי שבו אחת מהעיניים פוזלת ולפיכך המוח מנטרל את המידע המגיע ממנה על מנת להימנע ממצב של ראייה כפולה.
במידה ומצב זה לא מטופל, האזור הספציפי במוח שאחראי לקליטת המידע הסנסורי מהעין לא מתפתח כשבמקרים מסוימים האזור המוחי מתנוון. בסופו של דבר למרות שהעין עצמה תקינה, היא לא תועיל עוד לראייה שכן האזור המוחי שאחראי לקבל ממנה את הסיגנל החושי מושתק. אלו הם פני הדברים גם בכל הקשור להתפתחות של השפה, של מיומנויות חברתיות ועוד. ישנם חלונות זמנים שיש לנצל בדגש על שנות החיים הראשונות.
מתי פיגור סביבתי או עיכוב התפתחותי יכול להיות מוגדר כפיגור שכלי?
ישנו מגוון רחב של מבחנים הנקראים מבחנים התפתחותיים שמהווים מדדים אובייקטיביים לזיהוי של בעיות התפתחות. במקרים רבים נראה כי בעקבות מתן גירויים מתאימים ושינוי תנאי הסביבה של הילד, חל שיפור של ממש בציוני המבחנים השונים, אך במקרים מסוימים חרף הסביבה התומכת לא חל כל שינוי מהותי.
פיגור שכלי היא אבחנה שניתנת רק לאחר שברור לחלוטין כי הילד מאחר באופן ניכר ומשמעותי במספר תחומי התפתחות במקביל, שאינו מתקדם באופן המצופה ממנו בהתאם לגילו בחלק מהתחומים לקראת גיל שלוש וכל זאת למרות שזכה לסביבה שיקומית-טיפולית מעשירה, חמה, אוהבת ומטפחת המתאימה לצרכים ההתפתחותיים שלו. האבחנה של פיגור שכלי יכולה להתקבל במצבים האלו כבר לקראת גיל ארבע עד חמש.
אולי יעניין אותך גם: