הדימוי העצמי מתפתח בצורה הדרגתית תוך כדי אינטראקציה עם הסביבה ומשקף את האופן שבו האדם מאמין במסוגלות שלו להיות בעל ערך ואת האופן שבו הוא מעריך את עצמו כאשר התגובות השליליות או החיוביות אותן מקבל האדם מסביבתו הן אלו אשר מבנות את הדרך שבה הוא מעריך ותופס את עצמו.
ישנם שני ממדים שיש להתייחס אליהם בהקשר לדימוי העצמי: הערך האינסטרומנטלי והערך המהותי. הערך האינסטרומנטלי מתייחס לשאלה: "איך אני נראה כלפי חוץ?" ואילו הערך המהותי מתייחס לשאלה: "במה אני טוב?" חשוב לציין שהדימוי העצמי אינו סטטי כי אם דינמי מאוד. לאורך החיים הוא משתנה ומתפתח ומושפע מגורמים רבים. כמו כן הוא מורכב מאספקטים רבים כשבין היתר מדובר על הדימוי העצמי הרגשי, החברתי, הפיזי, המשפחתי, האקדמי ועוד.
בנוסף לכך, האספקטים השונים מושפעים מטבע הדברים משינויים קוגניטיביים: ככול שהאדם מפותח יותר מבחינה קוגניטיבית, הוא מסוגל להבחין בחדות רבה יותר בין התחומים השונים המרכיבים את הדימוי העצמי שלו ולכן הדימוי העצמי מתפתח עם ההתפתחות הקוגניטיבית.
השוואה כלפי מעלה והשוואה כלפי מטה
עוד גורם הידוע כמזוהה עם התפתחות הדימוי העצמי נקרא "השוואה חברתית". בבסיס תיאוריית ההשוואה החברתית עומדת הטענה לפיה הדימוי העצמי מתפתח תוך כדי השוואה שאנו עורכים עם האנשים בסביבתנו כאשר בבסיסה של ההשוואה ישנו מניע להשתפרות מתמדת בביצועים. על ידי ביצוע ההשוואה ניתן לבחון האם התרחשה התקדמות ובאיזו מידה.
השוואה כלפי מטה היא השוואה לאחרים שנתפסים כטובים פחות בעיני האדם המבצע את ההשוואה. לעומת זאת השוואה כלפי מעלה היא השוואה לאחרים הנתפסים כטובים יותר. המשמעות היא שלא תמיד ההשוואה החברתית מקדמת את הפרט: השוואה כלפי מעלה משפיעה לרעה על הדימוי העצמי בעוד שהשוואה כלפי מטה משפרת את הדימוי העצמי.
בדרך כלל ההשוואה לאחרים מתחילה להיות דומיננטית בגיל שמונה עד תשע כשלפני כן הדימוי העצמי מתפתח ללא השוואה לסביבה.
הדימוי העצמי של אנשים הסובלים מלקות אינטלקטואלית
אנשים עם פיגור שכלי נתפסו בעבר כחסרי יכולת להגיע לתובנה עצמית, משום שנתפסו כחסרי מיומנויות קוגניטיביות מספקות. לאורך השנים נערכו מחקרים מעטים ביותר שבחנו את ההשערה הזו וזאת כיוון שלא היו בנמצא כלים מתאימים שניתן היה להעריך באמצעותם את הדימוי העצמי באוכלוסייה זו. עם זאת, במחקרים בהם התבקשו נבדקים שסובלים מליקוי אינטלקטואלי להעריך את הדימוי העצמי שלהם נמצא כי הם בהחלט מסוגלים לבנות הערכה עצמית ראויה.
בנוסף לכך, במחקר שנערך בקרב נבדקים בני 9-19 שנים בעלי גיל מנטאלי הנע בין 6-12 שנים, שבו השוו את ההתפתחות של תפיסת העצמי של הנבדקים לתפיסת העצמי של ילדים ללא לקות אינטלקטואלית בעלי גיל מנטאלי זהה, נמצא שההערכה העצמית של הנבדקים שסבלו מלקות אינטלקטואלית דומה מבחינת השלב ההתפתחותי להערכה העצמית בקבוצת הביקורת.
לילדים צעירים ישנה לרוב תפיסה בינרית של העצמי, כלומר הם מסוגלים לראות את עצמם כרעים או כטובים אבל לא מסוגלים להכיל דיווחים סותרים בו זמנית. בקרב אנשים בעלי לקות אינטלקטואלית בעלי גיל מנטאלי של ילדים, ניתן לראות מצב דומה.
מודעות לסטיגמות והשפעתה על הדימוי העצמי
במחקר שבחן את הדימוי העצמי של ילדים הסובלים מנכות קוגניטיבית ופיזית קשה נמצא כי הדימוי העצמי שלהם גבוה מאוד מהמצופה. במחקר זה נמצא ככול שהלקות הקוגניטיבית הייתה חמורה יותר, כך הדימוי העצמי היה גבוה יותר או במילים אחרות: רמת משכל נמוכה קשורה להערכה עצמית גבוהה.
לפי החוקרים נראה כי ככל שהיכולת האינטלקטואלית של האדם גבוהה יותר, כך הוא נהיה מודע יותר לסטיגמות החברתיות לגבי הקבוצה אליה הוא משתייך ובעקבות הזאת הדימוי העצמי שלו עשוי להיפגע. לפי הנחה זו אנשים בעלי מנת משכל מאוד נמוכה פשוט לא מודעים לסטיגמות שישנן לגביהם ולפיכך הדימוי העצמי שלהם נותר גבוה. ממצאים דומים נמצאו במחקרים נוספים שבוצעו בנושא זה.
איזה סוג השוואה חברתית מבצעים אנשים עם לקות אינטלקטואלית?
גם אנשים הסובלים מליקוי אינטלקטואלי מבצעים השוואה חברתית המשפיעה על הדימוי העצמי שלהם. כך לדוגמה במחקרים רבים נמצא כי הדימוי העצמי של נבדקים בעלי ליקוי אינטלקטואלי היה גבוה מהמצופה על רקע השוואה חברתית כלפי מטה שביצעו הנבדקים עם אנשים בעלי ליקוי חמור משלהם. עם זאת, אנשים בעלי לקות אינטלקטואלית הנמצאים בקשר עם אנשים בעלי לקות קלה יותר או אנשים ללא לקות, נוטים לבצע דווקא השוואה כלפי מעלה ובעקבות זאת סובלים כמובן מדימוי עצמי נמוך יחסית.
לאור זאת, נראה כי סביבה חברתית מגנה ותומכת שעונה על הצורך להשתייך חברתית יכולה לתרום להתפתחות של דימוי עצמי חיובי. שילוב של אדם הסובל מלקות שכלית בחברה בצורה לא מבוקרת, עלול להוביל לביקורת עצמית גבוהה, השוואה כלפי מעלה ודימוי עצמי נמוך. אי לכך, שילוב בקהילה צריך להיערך באופן הדרגתי ותוך הכנה נאותה, על מנת לתרום לדימוי עצמי חיובי יותר.