להזדקן עם פיגור שכלי – אתגרים

אנשים הסובלים מפיגור שכלי ניצבים בפני התמודדות לא פשוטה בכל שלב בחייו. בעוד שרבים מתמקדים בקשיים שהפיגור השכלי גורם להם בילדות ובתקופת הלימודים, ובצדק גמור, אי אפשר להתעלם מהקשיים המאפיינים את הסובלים מהבעיה גם בגילים מאוחרים – כולל בגיל הזהב. אז מהם האתגרים של האוכלוסייה המבוגרת הסובלת מפיגור שכלי? ומה ניתן לעשות על מנת לסייע להם?

הקושי של פיגור שכלי בגיל השלישי

הנתונים מראים שאחוז המבוגרים הסובלים מפיגור שכלי רק עולה עם השנים, בין השאר עקב העלייה של תוחלת החיים בישראל. כיום, קבוצה זו הנחשבת לאחת החלשות באוכלוסייה יכולה להאריך שנים, בזכות התפתחויות חשובות בתחומי הרפואה והחברה, השיפור באיכות החיים ופיתוחם של שירותים ייעודיים עבור אוכלוסייה זו.

אין צל של ספק שעם כל העלייה באיכות החיים, היא נפגעת משמעותית כאשר האדם המבוגר סובל מפיגור שכלי על סוגיו. הוא חווה למעשה שינויים שליליים במובן הביולוגי, הפיזיולוגי, הקוגניטיבי וההתנהגותי, אם כי בפועל הביטויים של הפיגור השכלי יהיו שונים אצל כל אדם מבוגר. כך למשל במישור הביולוגי, קיימת תחלואת יתר בקרב הסובלים מפיגור שכלי, האבחון לקוי עקב הקושי שלהם בתקשורת והיעדר המודעות, והטיפול נפגע אף הוא. מבחינה פסיכולוגית, עלול הפיגור השכלי "לתרום" לבעיות דוגמת לחצים נפשיים, בדידות, מוטיבציה ירודה, שינויים קיצוניים במצב הרוח ואחרים.

המפתח לאיכות חיים – מדידה

אחת הסוגיות המורכבות בכל הנוגע לסיוע לאנשים מבוגרים הסובלים מפיגור שכלי היא אבחון האופן שבו הבעיה משפיעה על איכות החיים שלהם. המחקר בנושא הוא עדיין מצומצם, ובשנים האחרונות נעשו נסיונות למצוא תשובות לשאלות שנותרו יתומות במשך תקופה ארוכה. כך למשל נערכו מחקרים והוקמו קבוצות עבודה, על מנת לראות כיצד הפיגור השכלי גורם לירידה בתפקוד, מהם הסיכונים הבריאותיים הניצבים עבורם וכן הלאה.

משרד הבריאות, בשילוב גורמים נוספים האמונים על סיוע לאדם המבוגר ולסובלים מפיגור שכלי, פיתח תוכנית עבודה בעלת רמות שונות. ברמת הפרט, ניתן לשפר את המצב באמצעות שיפור ההיכרות עם האדם המבוגר, הכנה נכונה שלו לקראת הזקנה, שימור הזיכרון וההיסטוריה האישית שלו, סיוע בפיתוח קשרים חברתיים ועוד. דגש חשוב אחר הוא על תפקידה של המשפחה, בעיקר בכל הנוגע להגברת מידת המעורבות שלה בחיי האדם המבוגר ופעולות שונות שתכליתן שימור חיי המשפחה וקשרי האדם המבוגר עם הסובבים אותו.

ברמת המאקרו, חלק מהותי בסיוע למבוגרים הסובלים מפיגור שכלי הוא בניית סביבה פיזית המותאמת לצרכים שלהם, בדגש על תשתיות המאפשרות שמירה על העצמאות והכבוד שלו. דגשים נוספים הם על העלאת המודעות למקום שקשישים בעלי פיגור שכלי יכולים לקבל בחברה ושיפור המענה הטיפולי עבורם, בעיקר בכל הנוגע להכשרת כוח אדם ולהטמעת כלים אותם ניתן יהיה לשלב בפועל. בהקשר הזה ראינו עמותות ורשויות מקומיות בישראל שפעלו בשנים האחרונות בדרכים שונות למען האדם המבוגר הסובל מפיגור שכלי, באמצעות הפעלת מתנדבים, תוכניות תעסוקה וכן הלאה.

בעלי פיגור שכלי יכולים להזדקן בכבוד

השורה התחתונה היא שממש לא פשוט להיות אדם מבוגר הסובל מפיגור שכלי, אולם כיום ההנחה היא שהקשיש ובני משפחתו ממש לא חייבים לצאת למערכה לבד. מומלץ לפנות לקבלת סיוע מהגורמים הרלוונטיים, גם אם הדבר עשוי להיות כרוך במבוכה מסוימת בנקודת ההתחלה (ואין בפועל שום סיבה לתחושות מהסוג הזה).

העלאת המודעות לנושא ולאפשרויות הטיפול עשויה לשפר משמעותית את חייו של האדם המבוגר, לשפר את התפקוד שלו בחברה ולהקטין ככל האפשר את השפעתם התסמינים השליליים הנובעים מהפיגור השכלי על חייו.

מקורות ולקריאה נוספת:
כלי הערכה ודרכי טיפול באנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית או תפקוד שכלי גבולי – סקירת ספרות
Older adults with intellectual disability: the National Institute for Health and Care Excellence (NICE) guidelines

אולי יעניין אותך גם:

דיור תומך לאנשים עם פיגור שכלי – אזור צפון