בקרב הלוקים בפיגור שכלי קיימת שכיחות גבוהה של תסמינים נוירולוגיים עליהם נפרט בהמשך מאמר זה. התסמינים הנוירולוגיים שמהווים את מנת חלקם של הסובלים מפיגור שכלי נובעים במקרים מסוימים באופן ישיר כתוצאה מהגורם שהוביל לפיגור.
אם כי במקרים מסוימים הקשר בין הפיגור לתסמינים הנוירולוגיים הוא עקיף בלבד. על מנת להסביר את הקשר בין פיגור שכלי לתסמינים הנוירולוגיים, נפרט תחילה מעט אודות מערכת העצבים המרכזית.
הפגיעה בתפקוד של מערכת העצבים המרכזית
מערכת העצבים המרכזית כוללת את חוט השדרה העובר בתוך תעלת השדרה ואת המוח הנתון בתוך הגולגולת. מדובר למעשה על מערכת תקשורת מורכבת שמקבלת סיגנלים חשמליים ללא הרף ממערכת העצבים הפריפרית ותפקידה לעבד את כמויות המידע העצומות המגיעות אליה במקביל לכיוון התפקודים העצביים הגבוהים. בקרב אנשים הלוקים בפיגור שכלי ישנו ליקוי מסוים במערכת העצבים המרכזית שגורם לפגיעה ביכולת החשיבה ולפיכך התסמין המרכזי של הפיגור השכלי הוא מנת משכל נמוכה.
עם זאת, הפגיעה במערכת העצבים המרכזית בקרב הלוקים בפיגור שכלי, לא תמיד תחומה בגבולות הקוגניציה. לפיכך, כפי שציינו, קיימת שכיחות גבוהה מאוד של תסמינים נוירולוגיים מגוונים בקרב הלוקים בפיגור שכלי. התסמינים הנוירולוגיים המתרחשים בקרב הלוקים הפיגור שכי משתנים בהתאם למקור הפיגור, בהתאם לאזור הפגוע במוח, בהתאם לשלב שבו נפגע האזור המוחי ועוד.
יש לציין כי בעוד שבדרך כלל תסמינים נוירולוגיים לא בהכרח קשורים לפיגור שכלי ויכולים להופיע גם באנשים שלא סובלים מפיגור שכלי כלל, הרי שפיגור שכלי בהחלט מהווה גורם סיכון לסבול מתסמינים נוירולוגיים.
אילו תסמינים נוירולוגיים שכיחים בקרב הלוקים בפיגור שכלי?
להלן רשימה קצרה של תסמינים נוירולוגים שונים שניתן למצוא בשכיחות גבוהה בקרב הלוקים בפיגור שכלי:
- פרכוסים אפילפטיים – הפרכוסים האפילפטיים שכיחים בעיקר בקרב הלוקים בפיגור שכלי על רקע הפרעה גנטית מסוימת. כך לדוגמה ניתן להזכיר את תסמונת ליש ניהן ואת מחלת האדרנלויקודיסטרופיה שבין התסמינים הרבים שלהן ניתן למצוא את הפרכוסים האפילפטיים.
- הפרעות נוירופסיכיאטריות – הפרעות נוירופסיכיאטריות הן הפרעות פסיכיאטריות שמקורן בבעיה במערכת העצבים המרכזית. ההפרעה המוכרת ביותר בהקשר זה היא הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות הנפוצה במיוחד בקרב הלוקים בפיגור שכלי.
- חולשת שרירים – פעמים רבות חולשת השרירים הניכרת ממנה סובלים הלוקים בפיגור שכלי, בעיקר במהלך שנות החיים הראשונות, אינה תוצאה של שרירים חלשים, אלא תוצאה של בעיה בשליטה המוחית על השרירים, כלומר תוצאה של בעיה נוירולוגית. מתח השרירים הנמוך יכול לגרום לבעיות בהאכלה ולחוסר עלייה במשקל, לעיכוב בהתפתחות המוטורית ועוד.
- תנועות לא רצוניות – בדיוק כפי שבעיה בהעברת הסיגנלים ממערכת העצבים יכולה לגרום למתח שרירים נמוך, כך העברה לא מבוקרת של סיגנלים עלולה לגרום למתח שרירים גבוה יתר על המידה, לנוקשות מוגברת בשרירים בדגש על שרירי הצוואר וכן לתנועות לא רצוניות של הגפיים.
חשיבות האבחון המדויק
ללא אבחון מדויק ויסודי על ידי נוירולוג ילדים, לא ניתן להתאים את התכנית הטיפולית באופן המוצלח ביותר למטופל ומאחר והטיפול הנוירולוגי צריך להתאים למטופל כמו כפפה ליד, הרי שחשוב מאוד להתעכב על תהליך האבחון. בתהליך האבחון יש תחילה למפות את כול התסמינים הנוירולוגיים מהם סובל הלוקה בפיגור שכלי ולנסות להתחקות אחרי המקור שלהם.
פעמים רבות מתגלה כי המקור לתסמינים הנוירולוגיים אינו בפגם במערכת העצבים המרכזית אלא בבעיות נפשיות או פסיכיאטריות. כך לדוגמה תחושה של נימול בידיים יכולה להיגרם כתוצאה מלקות נוירולוגית, אך באותו האופן היא יכולה להעיד על תגובה לא מותאמת למצבי לחץ.