פיגור שכלי ומצב נפשי

רבים לא יודעים זאת, אבל השכיחות של הפרעות פסיכיאטריות בקרב אוכלוסיית הלוקים בפיגור שכלי גבוהה משכיחות ההפרעות הפסיכיאטריות באוכלוסייה הכללית.

במקרים מסוימים מדובר על ממצאים סאב קליניים המזכירים הפרעה פסיכיאטרית אך לא מספיקים בשביל לענות על ההגדרה ובמקרים רבים אחרים מדובר על הפרעה פסיכיאטרית של ממש הניתנת לאבחון בהתאם לקריטריונים של המדריך הסטטיסטי והדיאגנוסטי להפרעות פסיכיאטריות.

הפרעות קשב וריכוז

כשלושים וחמישה אחוז מהילדים ובני הנוער הלוקים בפיגור שכלי סובלים במקביל גם מהפרעות קשב וריכוז. הפרעות הקשב והריכוז יכולות ללבוש צורות רבות והתסמינים שלהן משתנים מחולה לחולה.

מאפייני הליבה של הפרעות הקשב והריכוז כוללים חוסר יכולת להתמיד במשימה אחת לאורך זמן, חוסר יכולת לפצל את הקשב למספר אפיקים במקביל, נטייה לאבד את הקשב בתגובה לגירוי חיצוני קל ועוד.

דיכאון

כארבעים אחוז מהלוקים בפיגור שכלי סובלים במקביל גם מדיכאון. לא אחת מתברר כי הגורמים לדיכאון חברתיים ביסודם וזאת כיוון שהלוקים בשכלם נוטים לסבול מהתייחסות פוגענית, תוקפנית ומעליבה בשל דעות קדומות.

התסמינים של הדיכאון כוללים בין היתר נטייה להסתגרות והתבודדות חברתית, בעיות שינה חמורות שיכולות לבוא לידי ביטוי בחוסר יכולת לקום מהמיטה, יקיצה מוקדמת מאוד או קשיי הירדמות חריפים, אובדן של התיאבון ואובדן משקל לא רצוני או תיאבון מוגבר ונטייה להשמנה, חוסר עניין בסביבה החיצונית, מצב רוח ירוד מאוד ועוד.

הפרעה דו קוטבית

כשני אחוז מהלוקים בפיגור שכלי סובלים במקביל מהפרעה דו קוטבית, שכיחות הגבוהה פי שניים מהשכיחות באוכלוסייה הכללית. מדובר על הפרעת מצב רוח שבאה לידי ביטוי בחוסר יציבות במצב הרוח.

הלוקים בהפרעה דו קוטבית נעים בין הקוטב האופטימי שמאופיין במחשבות גדלות, דיבור מהיר, מצב רוח מרומם ונטייה לתוקפנות לבין הקוטב הדיכאוני שמתאפיין בתסמינים הרלוונטיים לדיכאון. המעבר בין שתי הפאזות לרוב לא תלוי בסביבה החיצונית או בגורמים חיצוניים.

סכיזופרניה

כשני אחוז מהלוקים בפיגור שכלי סובלים במקביל גם מסכיזופרניה בעוד ששכיחות ההפרעה באוכלוסייה הכללית נעה בין 0.3 אחוז ל- 0.7 אחוז בלבד. הסכיזופרניה שייכת לקבוצת ההפרעות הפסיכוטיות ובאה לידי ביטוי בין היתר במחשבות שווא, הזיות שמיעתיות, הפרעות מגוונות בחשיבה ועוד.

הפרעות חרדה

הפרעות החרדה מאוד שכיחות בקרב האנשים הלוקים בפיגור שכלי והשכיחה מבניהן היא הכפייתיות. כמו כן, מאחר וכפי שציינו, הלוקים בפיגור שכלי סובלים מתוקפנות שלעתים הינה בעלת מאפיינים פיזיים, הרי שבקרב רבים מהלוקים בשכלם ניתן לאבחן הפרעת דחק פוסט טראומטית. היות והלוקים בפיגור שכלי מתקשים לתקשר עם הסביבה ולהביע את הרגשות שלהם במילים, במקרים רבים קשה מאוד לאבחן את ההפרעה במדויק.

הפרעת הסתגלות

מאחר והלוקים בפיגור שכלי מתקשים מאוד מטבע הדברים להסתגל לשינויים, הרי שהם נוטים להיצמד לשגרה ולמה שהם כבר מכירים. לאור זאת, גם שינויים שבקרב רוב האוכלוסייה לא יגרמו לקושי מסוג כלשהו, יכולים לגרום למצוקה גדולה לסובלים מפיגור שכלי כשבין היתר מדובר על מעבר דירה, שינויים במזג האוויר, שינויים בלוח הזמנים במהלך היום ועוד.

הפרעות קוגניטיביות

בנוסף לכל מה שצוין לעיל, בעקבות הפגיעה המוחית, ניתן לראות שכיחות גבוהה מאוד של הידרדרות קוגניטיבית מוקדמת בקרב הלוקים בפיגור שכלי. בקרב קרוב לרבע מהלוקים הפיגור שכלי ניתן לאבחן דמנציה מעל גיל שישים וחמש ואילו בקרב חמישים אחוז מהלוקים בתסמונת דאון ניתן לאבחן דמנציה מעל גיל ארבעים וחמש.

הליקויים הקוגניטיביים המוקדמים כוללים בין היתר חוסר התמצאות ובלבול. במקרים רבים ההידרדרות מופיעה לאחר מחלת חום, שימוש בתרופות מסוימות, בעיה רפואית ועוד.