ישנו מגוון רחב ביותר של גורמים שיכולים להוביל לפיגור שכלי. בשליש מהמקרים בהם מאבחנים פיגור שכלי אין אפשרות להתחקות אחר הגורם לפיגור השכלי וזאת כיוון שלעתים קיימת אינטראקציה מורכבת מאוד בין מספר גורמים.
במאמר שלפניכם נדון בשלוש קבוצות מרכזיות של גורמים לנוחיותכם: גורמים ביולוגיים גנטיים, גורמים ביולוגיים התפתחותיים שאינם גנטיים וגורמים נרכשים או גורמים סביבתיים פסיכו סוציאליים.
גורמים ביולוגיים גנטיים
חלק ניכר מהסובלים מפיגור שכלי סובלים מהפיגור בעקבות בעיה גנטית או כרומוזומלית כשבמקרים מסוימים מדובר על מוטציה גנטית שעברה בתורשה מאחד ההורים או משניהם ואילו במקרים אחרים מדובר על מוטציה חדשה. בין היתר חשוב להזכיר את התסמונות הבאות שמקושרות לפיגור שכלי להלן:
- תסמונת דאון – נובעת כתוצאה מטריזומיה של כרומוזום 21. בנוסף לפיגור השכלי סובלים הלוקים בתסמונת ממומים לבביים, ממראה ייחודי, מהופעה מוקדמת מאוד של דמנציה ועוד.
- תסמונת פראדר ווילי – נובעת כתוצאה מחסר של מקטע מסוים בכרומוזום 15 שמקורו באב. בנוסף לפיגור השכלי ניתן לראות רעב שלא יודע שובע, התפתחות מינית לא שלמה, טונוס נמוך בשרירים, בעיות התנהגות חמורות ועוד.
- תסמונת קרי דו שה – נובעת כתוצאה מחוסר של מקטע קטן בכרומוזום 5. בנוסף לפיגור השכלי סובלים הלוקים בתסמונת גם מבעיות אכילה, גדילה איטית, התקפי זעם, ריור יתר, עצירות כרונית ועוד.
- תסמונת ה- X השביר – הגורם השני לפיגור שכלי אחרי תסמונת דאון. בנוסף לפיגור שכלי הלוקים בתסמונת זו סובלים גם מפרכוסים אפילפטיים, דיכאון, הפרעות קשב וריכוז, תווי פנים אופייניים ועוד.
- תסמונת קליפסטרה – תסמונת נדירה מאוד שמתרחשת בעקבות מוטציה גנטית בכרומוזום 9. תסמונת זו כוללת מגוון תסמינים במערכות רבות כשבין היתר הלוקים בה סובלים בנוסף לפיגור השכלי גם מבעיות במערכת הראייה, השמיעה והנשימה, ממומי לב מולדים, מהיקף ראש קטן במיוחד ועוד.
גורמים ביולוגיים שאינם גנטיים
גם במצבים שבהם לא קיימת מוטציה גנטית מסוג כלשהו, עדיין ישנו סיכוי להתפתחות של פיגור שכלי בעובר. כך לדוגמה צריכת אלכוהול במהלך ההיריון מגדילה את הסיכוי שהעובר ילקה בתסמונת אלכוהול עוברית שבאה לידי ביטוי בין היתר בפיגור שכלי.
בנוסף לכך, חשיפה לנגיפים במהלך ההריון עלולה אף היא לגרום להולדת צאצא הסובל מפיגור שכלי כשבין היתר מדובר על נגיף האדמת, הרפס, סיפליס, טוקסופלזמוזיס ועוד. גורמים נוספים השייכים לקבוצה זו הם למשל רעלת היריון, שימוש בסמים במהלך ההריון וכן ישנה שורה ארוכה של מחלות כרוניות שמקושרות להולדת צאצא הסובל מפיגור שכלי כשבין היתר מדובר על סוכרת לא מאוזנת, יתר לחץ דם, אנמיה ועוד.
לצד הגורמים שמופיעים במהלך ההיריון ישנו מגוון רחב של גורמים שיכולים לגרום להולדת צאצא הסובל מפיגור שכלי המתרחשים במהלך הלידה עצמה. למעשה, בכל מצב שבו מתרחשת הפרעה חמורה לאספקת החמצן למוחו של העובר, קיים סיכוי להולדת צאצא הסובל מלקות שכלית. בין היתר מדובר על שליית פתח, היפרדות השלייה וצניחת חבל הטבור.
פגיעות נוספות יכולות להיות חוסר בשלות של המערכות החיוניות בתינוק, חילוף חומרים לא תקין, והולדת פג. פגים במשקל הנמוך מקילוגרם אחד נמצאים בסיכון גבוה במיוחד לסבול מפיגור שכלי.
גורמים נרכשים סביבתיים פסיכו סוציאליים
במקרים נדירים ילדים עם פוטנציאל שכלי תקין יכולים להפוך לבעלי פיגור שכלי, בעיקר במצבים בהם נולדו להורים הסובלים מפיגור שכלי קל. במקרים האלו הציפיות מהילד נמוכות מאוד ולא מוענקים לו הגירויים הסביבתיים החשובים להתפתחות המוחית התקינה בשנות החיים הראשונות. גם תזונה לקויה ותנאי היגיינה ירודים מגדילים את הסיכוי לסבול מפיגור שכלי.